החלטה
בפני בקשתה של המבקשת כי אורה על העברת הדיון בהתנגדות שהגיש המשיב, לתובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדו, לבית המשפט השלום בתל-אביב.
המבקשת מתבססת על סע' 17 להסכם שבין הצדדים, שבו נכתב כהאי לישנא: "מקום השיפוט המוסכם לכל עניין הכרוך בחוזה זה, הוא בבית המשפט המוסמך בתל-אביב".
לטעמי, אין המדובר בתניית שיפוט ייחודית אלא בתניית שיפוט מקבילה בלבד.
ההלכה היא כי "אם לא נקבע בתניית שיפוט שהיא ייחודית, יראו בה תנייה הקובעת סמכות שיפוט מקבילה. אם לא נאמרו בתניית שיפוט המילים כמו: "בלבד" או "אך ורק" , יש לראות בתנייה קביעת שיפוט מקבילה ולא ייחודי"
(ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 26 – ההדגשה שלי – י.ב.).
יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך ספרו של ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, בעמודים 79-78:
"הסכם הקובע את הסמכות המקומית יכול שיוסיף על מקומות השיפוט הקיימות לפי תקנה 3, ובמקרה כזה מתווסף המקום המוסכם אל המקומות הקבועים בתקנה, והתובע יכול לבחור בניהם. אך יש וההסכם בא להחליף את המקומות הקבועים בתקנה 3 במקום המוסכם, ואז יכול הנתבע לטעון לחוסר סמכות, אם הוגשה התביעה במקום אחר" (ההדגשה שלי – י.ב.).
מאחר שהמדובר בתובענה על סכום קצוב אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, הופכת ברירת מקום השיפוט, מתוך מקומות השיפוט האפשריים על פי התקנות, לברירתו של הנתבע.
ראה לעניין החלטתו של כב' הש' עודד מאור בבש"א (שלום-ת"א) 164366/08 אבו דיאד עימאן נ' ידיעות מנויים (פורסם בנבו):
"כאמור, המדובר בבקשה לביצוע תביעה שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בהתאם להוראות תיקון 24 לחוק.
אחד התיקונים המרכזיים שבתיקון זה מתייחס לסמכות המקומית, ויש ליתן עליהם את הדעת, ולהדגישם.
תובע רשאי להגיש את הבקשה לביצוע תביעה בכל לשכת הוצאה לפועל בה יבחר (להלן: "לשכת הביצוע"), וזאת לאור הוראות סעיף 81א1 לחוק בה נאמר שתביעה על סכום קצוב ניתן לבקש בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט, יחד עם הוראות סעיף 6 לחוק.
הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע בתוך 30 ימים מיום קבלת האזהרה (להלן: "התנגדות").
התנגדות תוגש בלשכת ההוצאה לפועל שיבחר הנתבע – או ללשכת הביצוע או ללשכת ההוצאה לפועל שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפני תקנות סד"א, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק (להלן: "לשכת ההגשה").
אם לשכת ההגשה היא אינה לשכת הביצוע כי אז יפרט הנתבע את הטעמים שבגינם לשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה ההתנגדות היא המוסמכת (ראה תקנה 109ח (א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 (להלן: "התקנות").
משהוגשה ההתנגדות יועבר הדיון לבית המשפט שליד לשכת ההגשה (ראה תקנה 109ט (א) לתקנות.
ויודגש: במידה שלא ציין הנתבע בהתנגדותו איזה בית משפט ידון בהתנגדות, זו תועבר לבית משפט הסמוך ללשכת ההגשה. היינו – ברירת המחדל של הסמכות המקומית היא מקום הגשת ההתנגדות על ידי הנתבע.
הנה כי כן, אחד מהחידושים המרכזיים בתיקון 24 לחוק הוא כי הנתבע רשאי לבחור את מקום השיפוט, וזאת בשונה מהוראות תקנות סד"א." (ההדגשות שלי – י.ב.).
המשיב ציין בהתנגדותו כי הוא מתגורר בעיר אשדוד (ועל כך אין מחלוקת), ובכך פירט את הטעמים לסמכותו של בית משפט זה, כבית משפט של סמכות מקומית מקבילה לזו המוסכמת בין הצדדים.